כללי בטיחות חיוניים ללינה משותפת

הבחירה אם לקיים לינה משותפת (שינה באותה מיטה) היא אישית, בעוד שההמלצות הבטיחותיות במערב לרוב אינן מעודדות לינה משותפת באותה מיטה, זוהי עדיין נורמה תרבותית מקובלת ואף צפויה ברוב העולם.

ברוב התרבויות הלא-מערביות, לינה משותפת היא הכלל ולא היוצא מן הכלל, והיא נמשכת לרוב זמן ממושך,

עד גיל שנתיים: מחקר רחב שנים מצא כי ב-67% מתרבויות העולם הורים ישנים עם ילדיהם עד גיל שנתיים לפחות!

עד גיל בית ספר ומעבר לו: במדינות אסיה רבות, כולל יפן, הודו וסין, הלינה המשותפת היא פרקטיקה נפוצה שנמשכת עד גילאי 4, 6 ואף 8 שנים. ההיגיון התרבותי אומר שבתרבויות אלו, הקרבה הפיזית נתפסת כמרכיב חיוני לחיזוק הקשר והביטחון הרגשי של הילד, והיא עדיפה על פני הדגש המערבי על עצמאות מוקדמת ופרטיות.

לינה משותפת בטוחה יותר עם הילדים

אך יחד עם זאת, ההמלצה הרשמית היא לינה באותו החדר אך במשטחים נפרדים (כמו מיטת תינוק או מיטת צד) לפחות עד גיל חצי שנה, ועדיף עד גיל שנה, מאחר ששינה בחדרים נפרדים מעלה את הסיכון למוות בעריסה.

אם בכל זאת בוחרים לישון באותה מיטה, חשוב ביותר להקפיד על כללי בטיחות מחמירים ולדעת מתי אסור בתכלית האיסור לעשות זאת.

עישון (אצל כל אחד מההורים): אם אחד ההורים מעשן, גם אם הוא עושה זאת מחוץ לחדר השינה. חשיפה לעשן סיגריות (בכל צורה) היא גורם סיכון משמעותי למוות בעריסה לפעוטות לפחות עד גיל 4 חודשים.

שימוש בחומרים משני תודעה: אם אחד ההורים שתה אלכוהול, לקח סמים, או נטל תרופות מרשם הגורמות לישנוניות/טשטוש (כגון משככי כאבים חזקים, כדורי שינה, או תרופות מסוימות נגד חרדה). מצבים אלו פוגעים במודעות וביכולת ההורה להגיב לתינוק, מה שמעלה את הסיכון למעיכה או לחסימת דרכי נשימה. יש להתייעץ עם רופא לגבי כל תרופה חדשה שנוטלים והשפעתה על השינה.

עייפות קיצונית/חולי: אם אתם מותשים במיוחד, חולים, או שאינכם יכולים להישאר ערניים ומודעים למיקום התינוק לאורך כל הלילה. במצבים של עייפות מוגברת (למשל, לאחר חופשת לידה קצרה או מחלה), עדיף להעביר את התינוק למיטה נפרדת בתוך החדר.

תינוקות בסיכון מוגבר: תינוק שנולד פג (לפני שבוע 37) או עם משקל לידה נמוך (פחות מ-2.5 ק"ג). כמו כן, יש גורמים הממליצים לא לישון באותה מיטה אם התינוק קטן משלושה חודשים.

משטחי שינה לא בטוחים: אסור בתכלית האיסור להירדם עם התינוק על ספה, כורסה, או משטח רך אחר (כגון מזרן מים). משטחים אלו מגבירים משמעותית את הסיכון לחנק.

נוכחות נוספת במיטה: לא מומלץ לישון עם התינוק באותה מיטה בנוסף לילדים אחרים (אחים) או חיות מחמד.

עיטוף? אין לישון בלינה משותפת כאשר התינוק עטוף (בשל הסיכון להתחממות יתר או חוסר יכולת תנועה).

אם בחרתם לקיים לינה משותפת (בתנאי שאין אף אחד מהגורמים האוסרים שצוינו לעיל), יש להקפיד על הכללים הבאים להפחתת הסיכון:

תנוחת שינה: התינוק צריך לישון תמיד על הגב בכל שינה, ביום ובלילה.

הימנעות מחפצים במיטה: הסירו כל חפץ רך מקרבת התינוק - כריות, שמיכות כבדות, צעצועים, נחשושים, בובות. כל אלה מהווים סיכון לחנק.

מזרן קשיח: יש להשתמש במזרן קשיח ושטוח. מזרן רך ששוקע, כמו של מיטות רבות למבוגרים, מסוכן לתינוק.

מצעים מתוחים: ודאו שהסדין מתוח היטב ואינו רופף, כדי למנוע חנק.

שמיכות ההורים: אם משתמשים בשמיכה, היא צריכה להיות קלה ואסור שתגיע לגובה פני התינוק או ראשו. יש להקפיד שהשמיכה תגיע רק עד גובה המותן של ההורה. אפשרות בטוחה יותר היא שימוש בשק שינה תקני לתינוק, במקום שמיכה.

ליד האם: ההמלצה הרווחת היא שהתינוק יישן ליד האם המניקה (בתנוחה המכונה לעתים "תנוחה מגינה"), ולא בין שני ההורים.

הגנה מנפילה או הילכדות: המיטה חייבת להיות צמודה בבטחה לקיר יציב או למיטת צד ייעודית, וודאו שאין רווחים קטנים בין המזרן לקיר או לראש המיטה שבהם התינוק יכול להילכד. או שימוש במגן בטיחות היקפי הנועד לשמור על נפילות מהמיטה

• איסוף שיער: אם לאם יש שיער ארוך, מומלץ לאסוף אותו בזמן השינה כדי שלא יסתבך סביב צוואר התינוק.

• בקרת טמפרטורה: יש להימנע מחימום יתר של התינוק או החדר. טמפרטורת חדר מומלצת היא סביב 22-23 מעלות צלזיוס.

אם כולנו שומרים על ההנחיות החשובות האלה נוכל יחד להנות מלינה משותפת בטוחה יותר לכל המשפחה.